
- שם בוטני : Rosmarinus officinalis
- שם עממי : Rosemary
- שם עברי : רוזמרין רפואי
הרוזמרין הרפואי נפוץ ביותר כצמח נוי בישראל, בין השאר בשל עמידותו הגבוהה.
אזור הגידול הטבעי של הצמח הוא במזרח התיכון ובדרום צרפת והוא נפוץ כגידול מסחרי בארצות רבות.
אגדות רבות נפוצו על אודותיו של צמח רב שנתי זה, הידוע גם כ"צמח הזיכרון". מלומדים יוונים נהגו להניח מעט רוזמרין בשערם בזמן למידה, לצורך שיפור יכולת הריכוז. הצמח הריחני הוחלף בין חברים כסמל לנאמנות ואף נזרק על קברם של מתים. במצרים העתיקה נקברו הפרעונים עם הצמח. בארצות שונות רווחה האמונה כי לרוזמרין כוחות מאגיים ויכולת לגרש שדים. הצמח נשרף בחדרי חולים כמחטא והשתמשו בו בניסיון להדוף מגפות.
השמן הנדיף הינו המרכיב החשוב בצמח, והוא מכיל Rosemary Camphor. לחומר זה מיוחסת השפעה כללית מחזקת על מחזור הדם ועל מערכת העצבים, בעיקר בחלקיה האחראים על עצבוב כלי-הדם.
ברפואת הצמחים המודרנית נחשב הרוזמרין לבעל עוצמת פעילות בינונית, והוא מותווה בעיקר למצבים של חולשה הנזקקים לתמיכה ולהמרצה.
חלקי הצמח בשימוש רפואי
עליםפעילות ברפואת הצמחים המסורתית: מחזק מחזק לב מחזקמזין מערכת העצבים מייזע ממריץ קיבה ממריץמחמם מעורר מעלה לחץ דם משפר זרימת דם היקפית
שימושים עיקריים: חולשת מערכת העצבים ליקויים באספקת הדם ההיקפית תשישות וחולשה
שימושים משניים: אלצהיימר חולשת מערכת העיכול כאבי מפרקיםשרירים כאבי עצבים כושר ריכוז לקוי לחץ דם נמוך מגרנה נוקשות מערכת השלד נשירת שיער שיגרון (ראומטיזם) שיטיון (דמנסיה)
איכות : חריף, מריר, מעט מתוק, חמים.
מרידיאנים : לב, ריאות וטחול
קטגוריה : מחזקי YANG
פעילות ואינדיקציות:
מחמם את הטחול ומסלק לחות קרה : הפרעות עיכול, יציאות רכות, שלשולים כרוניים, חולשת טחול ולבלב, חוסר תיאבון, עייפות.
קור וחולשה במחמם העליון : גפיים קרות, דיכאון, ביישנות, כהות חושים, תת חום, תת לחץ דם, פלפיטציות, קוצר נשימה, לחץ בחזה, עייפות, צפצופי נשימה.
מחמם את הכליות : דיכאון, בלבול, ירידה בזיכרון, בעיות דיבור וראייה.
מסלק רוח קור ופותח את פתחי הפנים : רתיעה מקור, צמרמורות, כאבים בגוף, שיעול, גודש בסינוסים , כאבי ראש פרונטליים, שיעול פרודוקטיבי עם כיח לבן, ברונכיטיס.
מחמם את המרידיאנים : כאבי מפרקים, כאבי עצבים.
מחמם את ה MING MEN ומשיב אש למקורותיה : ברכיים חלשות, כאבי גב תחתון, חוסר חשק מיני, חוסר פוריות, אין אונות, הפרשות וגינאליות לבנות.
מחמם את הרחם : וסת מאחרת, כאבי מחזור, אל וסת, תסמונת קדם וסתית.
מרכיבים פעילים
דיטרפנים : ויטמינים : ויטמין C חומצות אורגניות : glutemic acid, aspartic acid טאנינים : טריטרפנים : betulinic acid, friedelin מונוטרפנים : azulenes, camphor, thujone ונוספים. מינרלים : אשלגן, זרחן, מגנזיום, סלניום. חומרים נוספים: פרוסטגלנדינים (A2 and F 1 alpha). סטרולים : ססקוויטרפנים : borneol, achillin, millifolide ונוספים. פנולים פשוטים : eugenol, salicylic acid, ונוספים. תרכובות איזופרנואידיות : תרכובות פלבונואידיות : galangin תרכובות פנוליות :
הריון: קיימים חילוקי דעות בנושא. באופן מסורתי שימש הצמח לגרימת הפלה (יחד עם צמחים נוספים) ובספרות הקלאסית הוא נאסר לשימוש במהלך תקופה זו. למרות זאת, מחקרים אשר נערכו בבעלי חיים לא הצביעו על נזק או על השפעות רעליות לעוברים. לדעת הכותבים, הצמח אינו מומלץ לשימוש במהלך תקופה זו.
הנקה: הצמח אפשרי לשימוש במהלך תקופה זו.
תמצית יבשה: 5:1 – 1-3 גרם TID.
חליטה: 2-4 גרם TID.
שמן נדיף : 1-3 טיפות TID.
כחלק מפורמולה: 20%-25%.
1. ניסוי קליני אמריקאי (1998) בדק השפעה של שני שמנים אתריים (לבנדר ורוזמרין) על מצב העירנות ומצב הרוח של 40 מבוגרים. המשתתפים התבקשו לעבור מבחן מתמטי פשוט לפני ואחרי החשיפה לשמנים, שנמשכה 3 דקות. הקבוצה שנחשפה לשמן האתרי של רוזמרין הציגה ערנות מוגברת בבדיקת EEG, הבודקת תדרים של גלים במוח ומעידה על מצבי ערנות ושינה. במבחן שבדק את רמת העצבנות הציגו המטופלים בקבוצת המחקר תוצאות נמוכות יותר, מה שמעיד על רמת עצבנות נמוכה יותר. המטופלים גם דיווחו על תחושות רוגע וערנות והיו מהירים יותר בהשלמת המבחן המתמטי לאחר החשיפה לשמן האתרי. עם זאת, לא נצפה הבדל ביכולת הדיוק שלהם במבחן.
שאיפה של השמן האתרי גרמה לעלייה בשיעור פי ארבע בפעילות הלוקו-מוטורית (כושר התנועה) בעכברים.
השמן האתרי של הצמח נמצא כבעל פעילות אנטי-בקטריאלית ואנטי-פטרייתית כנגד מגוון רחב של אורגניזמים במבחנים שונים.
2. מחקר ברזילאי (2000) הצביע על פעילות נוגדת-דלקת של תמצית מימית-אלכוהולית (70% אלכוהול) מהצמח. התמצית הפחיתה את הנגע הכיבי שנגרם במערכת העיכול של חולדות אשר נגרם כתוצאה מחשיפה למספר חומרים. עוד נמצא כי מנגנון הפעולה של התמצית אינו קשור להשפעה על NO ו/או על פרוסטגלנדינים.
השמן האתרי של הצמח הציג פעילות נוגדת-עווית על שרירים חלקים בחולדות, ארנבים ושרקנים.
מחקר צרפתי (0991) הראה כי תמצית הצמח גרמה להפחתה משמעותית בממדי הנזק שנגרם לתאי כבד של חולדות בעקבות חשיפה לחומר רעיל בשם Tert-butyl 1-hydroperoxide.9
2. Planta Med. 1987 Aug;53(4):315-8.
3. Lett Appl Microbiol. 1999 Apr;28(4):291-6.
4. J Ethnopharmacol. 1993 Aug;39(3):167-70.
5. J Ethnopharmacol. 2000 Jan;69(1):57-62.
6. J Ethnopharmacol. 1991 May-Jun;33(1-2):57-62.
7. Planta Med. 1980 Dec;40(4):309-19.
8. Planta Med. 1989;55:106-107.
9. Planta Med. 1990 Apr;56(2):171-4.