Symphytum officinalis

זמן הקציר : סוף החורף
איכות  :  מתוק, מריר וקר
מרידיאנים : ריאות, קיבה, מעי גס ושלפוחית השתן
קטגוריה : מלחלחים
 
פעילות ואינדיקציות:

• מעשיר את היין, מסלק חום על רקע חסר : צימאון, יובש בפה ובגרון, גלי חום, חום מתון, התייבשות.
• מסייע ביובש הגורם לחוסר יין בריאות: שיעול יבש, שיעול דמי, ברונכיטיס, דלקת ריאות.
• יובש וחום בשכבת ה YANG MING : יובש בפה, צימאון, כיב פפטי, צואה יבשה, עצירות כרוני
• מסלק לחות חמה מהמחמם התחתון : השתנה כואבת ושתן דמי, שלשולים המלווים בכאב צריבהדימום

מרכיבים פעילים

אלקלואידים : achilleine, stachydrine, achiceine ונוספים. הצמח מכיל שמן נדיף הכולל מגוון תרכובות פיטוכימיות.
גומי : araban gum, xylan gum
ויטמינים : ויטמין C
חומצות אמינו : חומצות אמינו: alanine, arginine, cystine, glycine, leucine, isoleucine lysine, triptopan, metionine, phenylalanine, praline, serine, threonine.
חומרים מוצילגניים (רירה) :
חומרים נוספים : allantoin
טאנינים :
טריטרפנים : betulinic acid, friedelin
מינרלים : אשלגן, זרחן, מגנזיום, סלניום. חומרים נוספים: פרוסטגלנדינים (A2 and F 1 alpha).
סטרולים :
ספונינים טריטרפנואידיים : aescin
פנולים פשוטים : eugenol, salicylic acid, ונוספים.
קרוטנואידים : carotene
שרפים ואולאורזינים :
תרכובות איזופרנואידיות :
תרכובות פוליסכרידיות : glucomannans, acemannan
תרכובות פנוליות :

ב- 2001 פירסם ה-F.D.A האמריקאי המלצה לפיה כל שיווק של תוספי מזון הכוללים את צמח זה הנו אסור. המלצה זו באה בעקבות מספר דיווחים על נזק/פגיעה בכבד בבני אדם עקב נטילה פנימית של הצמח. אין תיעוד מדויק של חלק הצמח אשר היה בשימוש או של המינונים שנלקחו. כמו כן, קיים דיווח בודד על אודות מוות של אדם אשר נגרם כתוצאה מכשל תפקודי בכבד בעקבות נטילה ארוכת טווח של הצמח. המנגנון העומד בבסיס פגיעה זו הוא חסימה של המערכת הוורידית בכבד. הרעילות המדווחת נגרמת בשל תכולה של אלקלואידים פירוזליזידיניים בצמח. תכולת האלקלואידים שונה משמעותית בחלקים השונים של הצמח. השורש מכיל בין 0.05%-0.6% בעוד שבעלים יש 0.005%-0.16% (הפרש של עד פי-120). יתרה מזו, בעלים בוגרים של הצמח פחותה תכולת האלקלואידים במידה משמעותית מזו שבעלים צעירים (עד פי 16). אי לכך, רצוי להשתמש בעלי הצמח הבוגרים בלבד.
במינים אחרים של הצמח ,(S.asperum, S. x uplandisum)נמצאה תכולה גבוהה יותר של אלקלואידים פירוזליזידיניים וכן של סוגי אלקלואידים נוספים, ולכן יש להיזהר מטעויות בזיהוי ולהימנע משימוש בהם; בניסויים שנערכו בבעלי חיים נמצאה רעילות לכבד. במרבית המחקרים נעשה שימוש במינונים גבוהים או באלקלואידים מבודדים, אשר אינם רלוונטיים לנטילת הצמח במינון הרפואי המקובל.
בנוסף, במחקר שנערך בהשתתפות 29 מתנדבים אשר נטלו 2.6-11 גרם של עלים יבשים מהצמח באופן יומיומי, למשך שנה עד 30 שנים, לא נמצאו חריגות בתפקודי הכבד למעט עלייה מינורית ברמת הבילירובין בשני מתנדבים ועלייה באנזימי הכבד במתנדב בודד. בכל מקרה, אין להשתמש בצמח בשימוש פנימי לתקופה העולה על 4-6 שבועות ואין לחרוג במינונים מעבר למינונים הרפואיים המצוינים בספרות הרשמית; הצמח אסור לשימוש לסובלים ממחלות או מהפרעות תפקודיות בכבד או בכליות; רצוי לשלב את הצמח עם צמחים המגנים על הכבד (Silybum, Curcuma, Schisandra וכדומה); אין סכנה בשימוש חיצוני במצבים בהם אין פגיעה בשלמות העור; למרות אזהרות שניתנו בעבר לגבי שימוש על גבי רקמה פגועה, נראה כי השימוש בטוח לתקופה מוגבלת שאינה עולה על 6 שבועות, למעט בקרב הסובלים ממחלות כבד או כליות.
הריון: הצמח אסור לשימוש במהלך תקופה זו.
הנקה: הצמח אסור לשימוש במהלך תקופה זו.

טינקטורה: 1:3, 25% אלכוהול, 6 -3 מ"ל TID.
מרתח: 4-2 גרם TID.
כחלק מפורמולה: 30%-25%.


 

1. ניסוי קליני גרמני (2007), אקראי ובתנאי סימיון כפול בדק את ההשפעה של משחה המבוססת על מיצוי של שורשי הצמח על 220 משתתפים הסובלים מדלקת מפרקים ניוונית (OA) של הברך. הטיפול נמשך 3 שבועות וניתן 3 פעמים ביום. התוצאות הראו כי המשחה הייתה יעילה יותר מפלסבו באופן משמעותי בשיפור מצב המטופלים בכל המדדים שנבדקו, וכי הפער לעומת קבוצת הביקורת גדל ביחס ישר לזמן שחלף מתחילת הניסוי. בשורה התחתונה, הכאב פחת, התנועה בברך השתפרה וכמו כן גם איכות חיי המטופלים.

2. בניסוי קודם של קבוצת המחקר הגרמנית (2005), שהיה אקראי ונערך בתנאי סימיון (single blind), נבדקה ההשפעה של משחה המבוססת על תמצית משורשי הצמח כנגד ג'ל שהכיל תרופה סינטטית בשם diclofenac diethylamine salt בטיפול בנקע חד-צדדי בקרסול. הניסוי כלל 164 משתתפים והטיפול נמשך 7 ימים וניתן 4 פעמים ביום. המדדים שנבדקו היו כאב בתגובה ללחץ מקומי, נפיחות המפרק, כאב במנוחה ובתנועה, תנועתיות המפרק הפגוע, כמות השימוש בנוגדי כאבים (paracetamol) וכן הערכה כללית של המטופלים ושל הרופאים לגבי יעילות וסבילות הטיפול. המסקנות המבוססות על שקלול כל המדדים שנבדקו, הן כי לא רק שהטיפול הצמחי לא נפל מזה התרופתי, אלא שככל הנראה הוא היה אף יעיל יותר.

3. ניסוי קליני שנערך בצ'כיה (2005) מצא כי קרם שהכיל 10% תמצית מימית-אלכוהולית של עלים מהצמח היה יעיל בטיפול בכאבים בגב התחתון והעליון. הניסוי נערך בהשתתפות 215 משתתפים בתנאי סימיון כפול, אשר חולקו באופן אקראי לקבוצות. קבוצת הביקורת קיבלה קרם דומה בריכוז של 1% בלבד. מסקנות המחקר מבוססות על תוצאות על פי מדדים מקובלים שונים של הכאב במנוחה ובתנועה, וכן השיפור בתפקוד.

4. ניסויים מצביעים על פעילותו נוגדת-הדלקת של הצמח, אשר הודגמה הן בתנאי מעבדה והן בגוף החי. פעילות זו מיוחסת בחלקה לחומצה הרוזמרינית שהצמח מכיל

Refrences
1. Grube B et al., Phytomedicine. 2007 Jan;14(1):2-10.
2. Predel HG et al., Phytomedicine. 2005 Nov;12(10):707-14.
3. Kucera M et al., Adv Ther. 2005 Nov-Dec;22(6):681-92.
4. Gracza, L. et al., Arch. Pharm. 1985;312(12):1090.
5. Mascolo, N. et al., Phytother Res. 1987;1(1):28.
6. Taylor, A , N. C. Taylor, Proc. Soc. Exp. Biol. Med. 1963;114:772.
7. White, R. D. et al. (1983) Toxicol - left 15, 25.1.
B.P.C p. 1036 (1934)
B.H.P (1983), p. 203