Trigonella foenum graecum

איכויות:
מריר, לח, חמים עם פוטנציאל מקרר.

השפעה רפואית:
מחמם את הכליות ומפזר קור ולחות:
- חוסר יאנג הכליות עם תסמינים דוגמת: כאב בטן, כאבי רגליים, כאבי גב תחתון, ליקויים בתפקוד המיני.
 

מרכיבים פעילים

אלקלואידים : achilleine, stachydrine, achiceine ונוספים. הצמח מכיל שמן נדיף הכולל מגוון תרכובות פיטוכימיות.
גומי : araban gum, xylan gum
ויטמינים : ויטמין C
חומצות אורגניות : glutemic acid, aspartic acid
חומצות אמינו : חומצות אמינו: alanine, arginine, cystine, glycine, leucine, isoleucine lysine, triptopan, metionine, phenylalanine, praline, serine, threonine.
חומרים מוצילגניים (רירה) :
חומרים נוספים : allantoin
מינרלים : אשלגן, זרחן, מגנזיום, סלניום. חומרים נוספים: פרוסטגלנדינים (A2 and F 1 alpha).
ספונינים טריטרפנואידיים : aescin
קומרינים : aesculetin, fraxin, scopolin
תרכובות איזופרנואידיות :
תרכובות פוליסכרידיות : glucomannans, acemannan
תרכובות פלבונואידיות : galangin
תרכובות פנוליות :

בשל השפעתו המפחיתה רמות סוכר, שומנים וכולסטרול, עשוי הצמח להעצים את ההשפעה של תרופות היפוגליקמיות, אינסולין ותרופות להפחתת כולסטרול. ניסוי קליני שנערך במטרה לבחון השערות לגבי השפעה נוגדת קרישה של הצמח ותגובת ביניים אפשרית עם תרופות נוגדות קרישה, לא תיעד השפעה על פיברינוגן או על צימות טסיות בעקבות מתן 5 גרם זרעי חילבה ביום במשך 3 חודשים; LD50 של תמצית אתנולית(50%) של זרעי חילבה, בהזרקה אינטר-פריטוניאלית לחולדות: כ-Kg2 גרם.
הריון: בשל תכונותיו מקדמות המחזור והשפעתו הממריצה על הרחם יש להימנע משימוש במינונים גבוהים במהלך ההיריון.
הנקה: הצמח מתאים לשימוש במהלך תקופה זו.
 

טינקטורה: 1:3, 45% אלכוהול, 5-2 מ"ל TID
תמצית יבשה: 5:1, 100-300 מ"ג TID.
מרתח: 3-1 גרם TID
כחלק מפורמולה: 25%-30%


 

1. הספרות המקצועית עשירה במידע הדן בהשפעותיו ההיפוליפידמיות וההיפוגליקמיות של הצמח על בני אדם ובעלי חיים. סקירה ספרותית של 25 מחקרים קליניים אקראיים בהם היו מעורבים 11 צמחי מרפא נפוצים בשימוש (ביניהם: ארטישוק, קומיפורה גוגול וכן חילבה) הדגימה הפחתה ברמות הכולסטרול הכללי בדם שנעה בין 10% ל-33%.

2. מינון יומי של 5 גרם אבקת חילבה שנצרכה במשך 3 חודשים על ידי חולי לב גרמה להורדת הכולסטרול בדמם. בקבוצת הביקורת שחבריה לא סבלו ממחלות לב לא ניכרה כל השפעה של הצמח בהקשר זה. משטר טיפולי זהה בקבוצת חולי סוכרת גרם להורדת רמות הסוכר בדמם, בעוד שעל הבריאים לא הייתה לאבקת הצמח כל השפעה.

3. טיפול באבקה שמקורה במיצוי מימי של עלי חילבה במינון של 40 מ"גק"ג ב-20 מתנדבים בריאים בגילים 20-30, גרמה להורדה משמעותית של רמות הסוכר בדם בשיעור 13.4%. הבדיקה נערכה בתום 4 שעות ממתן האבקה. כמו כן ניכר אפקט היפוקלמי משמעותי, בשיעור 14.1% ברמות האשלגן.

4. ההשפעה ההיפוגליקמית של הצמח נבחנה גם בבעלי חיים ונמצאה משמעותית גם בתום 24 שעות ממתן התכשיר.

5. במחקר מבוקר בו השתתפו 25 חולי סוכרת חדשים מסוג 2, בעלי רמות סוכר בצום הנמוכות מ- 200 מ"גד"ל, נמצא כי מתן אבקת זרעי חילבה משך חודשיים גרם לשיפור במדדי שליטה גליקמית, להפחתה בתנגודת לאינסולין (p < 0.05), להשפעה חיובית משמעותית על רמות ה-HDL ולהפחתה משמעותית (p < 0.05) ברמות הטריגליצרידים.

6. גרם אבקת זרעי חילבה שניתנה פעמיים ביום בניסוי קליני שנמשך 10 ימים בהשתתפות חולי סוכרת מסוג 1, גרמה להורדה משמעותית של רמות הסוכר בצום, רמות הכולסטרול כללי, LDL,VLDL, וכן שיפרה מדדי מבחן סבילות סוכר. בנוסף נרשמה ירידה בשיעור 54% במידת הפרשת הסוכר בבדיקת איסוף שתן משך 24 שעות.

7. מחקר קליני פרוספקטיבי נערך בהשתתפות 60 חולי סוכרת מסוג 2 שלקו במחלה במידות חומרה שונות. 40 מבין החולים קיבלו תרופות היפוגליקמיות. כל החולים עברו דיאטת ניקוי מבוקרת במשך שבוע, ולאחריה צרכו במשך 24 שבועות כמות יומית של 25 גרם אבקת זרעי חילבה במרק. בתום תקופת הניסוי ירדו רמות הכולסטרול בממוצע מ-241 מ"גד"ל ל-199 מ"גד"ל. רמות ה-LDL ירדו בממוצע מ-143 מ"גד"ל ל-114 מ"גד"ל, רמות ה-LDL+VLDL ירדו בממוצע מ-179 ל-148 מ"גד"ל, ואילו רמות הטריגליצרדים ירדו מ-187 ל-159 מ"גד"ל.

8. המנגנון שבו הצמח גורם להשפעה היפוליפידמית והיפוגליקמית קשור כפי הנראה לסיבי גלקטומנן ולספונינים, שתכולתם גבוהה בזרעי חילבה שעברו מיצוי המסיר את הפרקציה השומנית שלהם. הסברה היא שרכיבים אלו מפחיתים את ספיגת הגלוקוז והכולסטרול שבמעי, ובמקביל ממריצים את הפרשת מיצי המרה.

9. פעילות היפוגליקמית מיוחסת גם לטריגונלין, לחומצה ניקוטינית ולקומרינים. כמו כן נמצא שהחומצה האמינית איזולאוצין שבחילבה (במתן תוך-פריטונאלי) מגבירה את הפרשת האינסולין בחולדות סוכרתיות.

10. בבני אדם נמצאה זיקה בין צריכת חילבה לבין הגדלה במספר אתרי קשירת אינסולין בכדוריות האדומות, דבר הגורם להגברת השימוש בגלוקוז, ולכן להפחתה ברמת הסוכר בדם.

  
refrences
PH.EUR
1. Thompson Coon JS, Ernst E. J Fam Pract. 2003 Jun;52(6):468-78.
2. Bordia A, Verma SK, Srivastava KC. Prostaglandins Leukot Essent Fatty Acids. 1997 May;56(5):379-84.
3. Abdel-Barry JA et al.East Mediterr Health J. 2000 Jan;6(1):83-8.
4. Newall C, et al. Herbal Medicines: A Guide For Health-Care Professionals 2nd ed. London: Pharmaceutical Press; 1998.
5. Gupta A, Gupta R, Lal B.J Assoc Physicians India. 2001 Nov;49:1057-61.
6. Sharma RD, Raghuram TC, Rao NS. Eur J Clin Nutr. 1990 Apr;44(4):301-6.
7. Sharma RD, et al. Hypolipidaemic effect of fenugreek seeds: a chronic study in non-insulin dependent diabetic patients. Phytother Res 1996;10:332-4.
8. Broca C, et al. 4-Hydroxyisoleucine: experimental evidence of its insulinotropic and antidiabetic properties. Am J Physiol 1999;277:E617-23.
9. Raghuram TC, et al. Effect of fenugreek seeds on intravenous glucose disposition in non-insulin depend. diabetic patients. Phytother Res 1994;8:83-6.