Zizyphus spinosa

איכויות:
חמוץ מתקתק, נטראלי.

השפעה רפואית:
·מזין את יין הלב ודם הכבד, מרגיע נפש :
- חוסר יין הלב ודם הכבד: הפרעות שינה, פלפיטציות, עצבנות, חרדה.
·מלחלח את המעיים:
- יובש במעיים עם עצירות.
·מפחית הזעה:
-הזעות ספונטניות, הזעות לילה, הזעות המתלוות להתקף חרדה.
 

מרכיבים פעילים

אלקלואידים : achilleine, stachydrine, achiceine ונוספים. הצמח מכיל שמן נדיף הכולל מגוון תרכובות פיטוכימיות.
ויטמינים : ויטמין C
חומצות אורגניות : glutemic acid, aspartic acid
חומצות אמינו : חומצות אמינו: alanine, arginine, cystine, glycine, leucine, isoleucine lysine, triptopan, metionine, phenylalanine, praline, serine, threonine.
חומרים מוצילגניים (רירה) :
חומרים מרירים : הגליקוזידים acorin, acoretin
חומרים נוספים : allantoin
טריטרפנים : betulinic acid, friedelin
סטרולים :
פנולים פשוטים : eugenol, salicylic acid, ונוספים.
תרכובות איזופרנואידיות :
תרכובות פלבונואידיות : galangin
תרכובות פנוליות :

הצמח בטוח לשימוש וללא תופעות לוואי. יש להימנע משימוש במקרים של שלשול. במינון מופרז עלול הצמח לגרום לנפיחות ושלשולים. מומלץ שלא לשלבו עם תרופות נוגדות אפילפסיה או עם תרופות פסיכיאטריות מחשש להעצמת פעילותן. קיימת אפשרות סבירה לאינטראקציה בין הצמח לבין תרופות מרגיעות דוגמת ברביטורטים, בנזודיאזפנים, אנטי היסטמינים וכדומה.
הריון: בהתחשב בנטיית הצמח לעודד התכווצויות של הרחם ממומלץ להימנע משימוש בו במהלך ההיריון, אם כי אין איסור מובהק על השימוש בו בתקופה זו.
הנקה: ניתן לשימוש במהלך תקופה זו.


 

טינקטורה: 1:3, 45% אלכוהול, 5-10 מ"ל TID.
תמצית יבשה: 5:1, 0.5-1 גרם TID.
מרתח: 3-9 גרם TID.
כמרכיב בפורמולה: 25-30%
 

1. בסקר מקיף שנערך בשנת 2012, ונועד לבחון את השפעת צמחים ופורמולות מהרפואה הסינית על הפרעות שינה, נבחנו ספרות מקצועית סינית ואנגלית ביחס למחקרים מבוקרים אקראיים האומדים יעילות ובטיחות של הטיפול בהפרעות שינה. מבין 217 מחקרים שנמצאו רק שמונה עמדו בקריטריונים ונכנסו למטא-אנליזה שבעקבות הסקר הבסיסי. מטא-אנליזה זו הצביעה על כך שהטיפול הצמחי הסיני דומה באיכותו לטיפול תרופתי מערבי מודרני ולפלסבו. בין השאר נמצא כי תדירות תופעות הלוואי בשימוש בצמחי מרפא סיניים הייתה דומה לזו של הפלסבו ונמוכה מזו של תרופות מערביות מודרניות. בנוסף, מהמחקר עולה כי הפורמולה השימושית ביותר ברפואה הסינית המסורתית בנדון הפרעות שינה הנה Gui Pi Tang (פורמולה הכוללת 10 צמחים, ביניהם Suan Zao Ren), ואילו Suan Zao Ren נמצא גם כצמח הבודד המוביל בשימוש.

2. במחקר קליני שנערך בשנת 2007, 65 מטופלים הסובלים מהפטיטיס B המלווה בהפרעות שינה טופלו בפורמולה הקלאסית Suan Zao Ren Tang ונצפתה הטבה משמעותית באיכות שנת הלילה ובתפקודי הכבד בהשוואה לקבוצת הביקורת.

JuA) Jujuboside A .3) הנו רכיב פעיל משמעותי המצוי בשיזף הסיני החמוץ, אשר במחקרים מקדימים למחקר הנוכחי דווחו והוכחו השפעותיו על אזור המוח המכונה היפוקמפוס. במחקר פרמקולוגי זה נבדקה השפעתו של JuA על שחרור גלוטמאט ומתברר כי לרכיב זה השפעה מעכבת חזקה על שחרור מושרה של גלוטמאט, כמו גם על ריסון עלייה ב- [Ca2+] תוך תאי. הניסוי מאשר כי ל- JuA השפעה מדכאת על המסלול המעורר של גלוטמאט בהיפוקמפוס.

4. במחקר פרמקולוגי שנערך בשנת 2008 על תרבית תאי מוח נבדקה השפעת פרקציה אלקלואידית של זרע הצמח על משטרי שינה המושרים ע"י התכשיר ההיפנוטי פנטהברביטול. בנוסף, נבדקה האפשרות שהשריית השינה נגרמת על ידי מנגנון אקטיבציה מסוג: GABA receptors Cl(-). תוצאות המחקר הדגימו כי הפרקציה הצמחית מקצרת את משך הזמן הדרוש לכניסה לשינה וכן מאריכה את משך השינה המושרה ע"י התכשיר הרפואי. תופעות אלו הודגמו גם במינון גבולי של פנטהברביטול 28 mg/kg)לעומת מינון רגיל של 42 mg/kg). כאשר שילבו את הפרקציה הצמחית עם מוסימול (תכשיר אגוניסטי של GABA) התקבלה פעולה סינרגיסטית של הארכת השריית השינה ע"י הפנטהברביטול. בנוסף, אישר המחקר קיומו של מנגנון צמחי לאקטיבציה של GABA receptors Cl(-) - הן בשילוב פרקצית הצמח עם פנטהברביטול והן בשילובה עם מוסימול.

5. במחקר In vitro שנערך בשנת 2004 על תרבית תאי עצב מוחיים של חולדות הוברר כי תמצית כוהלית של זרעי הצמח הגנה על תאים אלה מפני הרס נוירוטוקסי שהושרה על ידי החומר N-methyl-D-aspartate .(NMDA) מדידת עיכוב פעילות הטוקסין נערכה בכמה שיטות וכולן העלו כי השיזף הסיני החמוץ מונע נזק נויורוני, עובדה המהווה תימוכין להשפעתם הרפואית של זרעי הצמח כתומכים במערכת העצבים.

Refrences
1. Yeung WF1, Chung KF, Poon MM, Ho FY, Zhang SP, Zhang ZJ, Ziea ET, Wong VT.
Sleep Med Rev. 2012 Dec;16(6):497-507.
2. Zhong Yao Cai. 2007 Nov;30(11):1482-4. [Article in Chinese]
3. Zhang M, Ning G, Shou C, Lu Y, Hong D, Zheng X. Planta Med. 2003 Aug;69(8):692-5.
4. Ma Y1, Han H, Nam SY, Kim YB, Hong JT, Yun YP, Oh KW.
J Ethnopharmacol. 2008 May 8;117(2):318-24.
5. Park JH, Lee HJ, Koh SB, Ban JY, Seong YH. J Ethnopharmacol. 2004 Nov;95(1):39-45